אבל גם את אישה,
עדיין ילדה
שצריכה את הליטוף
את הכתף, לבכות בתוכה.
תכחישי, אבל
בסוף את יודעת הכאב מנצח.
אי אפשר להעלים
את התחושות.
קצת אבודה,
קצת לא בטוחה,
עד כמה יכולה להמשיך בשתיקתה.
אולי תמיד הייתה כזאת
ולא ידעה,
אפשרה
בלי גבול
את הפריצה.
וכעת
מבכה את השנים
מתאבלת,
על זמן
שחלף ואיננו.
רוצה לשנות
את התמונה
מרשה לעצמה
להחזיר את קולה.