איך אפשר אדם


הוֹלֶכֶת פֶּצַע פָּתוּחַ בָּרְחוֹב, שׁוֹתֶתֶת,

בְּחֻלְצָה מְכֻפְתֶּרֶת וְחִיּוּךְ שֶׁהִרְגַּלְתִּי אֶת פָּנַי.

שְׁבִיל אָדֹם מְטַפְטֵף לְרַגְלַי

מְשַׂרְטֵט אֶת דְּמוּתִי.


פַּעַם יָשַׁבְתִּי עַל בָּאר,

וּבִי נִפְעַר חָלָל. הַהֲמֻלָּה שָׁכְכָה

וַחֲשֵׁכָה בָּלְעָה אֶת הַזְּמַן.

תְּחִלָּה רָאִיתִי אֶת עֵינֶיהָ

וּמִתַּחְתֵּיהֶן שִׁפּוּלֵי קְמָטֶיהָ.

וְאָז נִפְנֵיתִי לִשְׂמוֹנֶה הַזְּרוֹעוֹת הַקְּטִיפָתִיּוֹת.

חֵיקָהּ לֹא הָיָה זָר. יָדַעְתִּי אֶת טַעֲמוֹ הַמַּר

כַּהֲלוּם תֵּיוֹן יָבֵשׁ בְּמַיִם רוֹתְחִים.

הֲזֶהוּ כְּאֵב?

אֲנֵי בִּתָּהּ שֶׁל הָעַכְּבִישָׁה,

אֲנִי הַטֶּרֶף, אֲנִי הָאֶרֶס.




*מתוך: ׳לילית, יומן חוף הגלות׳ (הוצאת ׳הוצאה עצמית׳, 2019).