לאט מהגוף אל מקום מגיע זכרון נוגע ושופע
המקום בחושך בשקט זורם אל גופי
כאן וכך היו הדברים עכשיו
כל העיר נעלמת איתי
ואנחנו נפרדים
כי כבר לא מפה משתנים הדברים כי נכים
היינו להם הם גדעו
את העץ עליו הגדם גדוע אני יושב
בוכה ומברך לאט מן הגוף אל מקום
מגיע עוד זיכרון ושוב אני מימי