על כסא נמוך

מִדֵּי עֶרֶב אֲנִי בּוֹדֶה מֵחָדָשׁ אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה.

בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה, עַל כִּסֵּא נָמוּךְ, אֲנִי מְגַלֶּה לִילָדַי 

אֶת לַחַשׁ הַכְּשָׁפִים 

בְּעֹמֶק הַפִּירָמִידָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל ח'וֹפּוּ,   

אֶת סוֹד הַמַּדְרֵגוֹת הַמְּתַעְתְּעוֹת הָעוֹלוֹת לְשַׁעַר חֻלְדָּה     

קָרוֹב לְאֶבֶן הַשְּׁתִיָּה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ,

וְאֶת אֹרֶךְ הָאֳנִיּוֹת הַזְּהֻבּוֹת שֶׁל קוֹלוֹמְבּוּס 

הַחוֹצוֹת יָם שׁוֹרֵץ גַּלִּים בַּדֶּרֶךְ לְהֹדּוּ; 

יַחַד אֲנַחְנוּ מוֹדְדִים אֶת גֹּבַהּ הַחוֹמָה הַסִּינִית, 

צוֹחֲקִים עַל הַכּוֹבַע הַמָּעוּךְ שֶׁל נַפּוֹלֵאוֹן בִּקְרַב ווֹטֶרְלוּ,    

עוֹקְבִים אַחֲרֵי מַסְּעוֹת גִ'ינְגִ'יס חָ'אן,  מַרְקוֹ פּוֹלוֹ וְקֶפְּטֶן קוּק,

וְאַף מוֹשְׁחִים מַבָּט חוֹמֵל עַל עוֹרוֹ הַנָּגוּעַ שֶׁל הוֹרְדוֹס בַּעֲרֹב יָמָיו. 

רַק עַל הִיטְלֶר אֵינִי מְסַפֵּר דָּבָר.

אֲנִי מַסְתִּיר אֶת שִׁבְרֵי הַזְּכוּכִית שֶׁל הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים,

שֶׁיְּלָדַי לֹא יִסְתּוֹבְבוּ שָׁם יְחֵפִים, בַּחֹשֶׁךְ.

צְפוּדִים בְּמִטָּתָם,                                     

מִיכָאֵל וְאִיתָמָר מַקְשִׁיבִים לִי מִדֵּי עֶרֶב.

הֵם מַאֲמִינִים בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים שֶׁכַּדּוּר הָאָרֶץ עָגֹל, 

מַדִּיף רֵיחַ מָלוּחַ שֶׁל מַסָּעוֹת, גַּלִּים וָחֳרָבוֹת, 

וְלֹא יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ בְּמֶרְכָּזוֹ צְלִיל רֵיק.

דְּגֵי הָאוֹקְיָנוֹס, טִפַּת הַטַּל, עֵץ הֶחָרוּב בֶּחָצֵר –

הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת אֶנְקַת הַבְּדִידוּת 

שֶׁל הַמֵּאָה הַקּוֹדֶמֶת, מִלְּבַד בָּנַי הַקְּטַנִּים.

הֵם מוּגַנִּים בִּידֵי מֵיטַב הַשּׁוֹמְרִים.

גִ'ינְגִ'יס חָ'אן, קוֹלוֹמְבּוּס וְהוֹרְדוֹס 

סוֹבְבִים אֶת לֵילוֹתֵיהֶם,

אֲפִלּוּ נַפּוֹלֵאוֹן שׁוֹלֵחַ דְּרִישַׁת שָׁלוֹם מֵאִי הַשֵּׁדִים.

מִדֵּי עֶרֶב אֲנִי בּוֹדֶה מֵחָדָשׁ אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה.

מְעַרְבֵּב זְמַנִּים, אָבָק וְהַפְסָקוֹת אֵשׁ, 

יוֹצֵק זֵעָה לְתוֹךְ מִלִּים,

וּמַרְדִּים אֶת יְלָדַי חֶרֶשׁ בְּמִטּוֹתֵיהֶם,

שֶׁלֹּא יֶחְסַר לָהֶם דָּבָר.

*מתוך הספר 'הדלתא של חייך' | הוצאת מוסד ביאליק, 2017