חֲצוּיִים
אִמִּי עוֹרֶמֶת תַבְלִינִים עַל צַלַּחַת
לְאַט כְּמוֹ בְּבַקְבּוּק עָפָר צִבְעוֹנִי:
פִּלְפֵּל אֲדֹם בּוֹהֵק,
שׂוּם מָעוּך בְּתַחְתִּית,
וְכֻּרכּוּם בְּאֶמְצַע לְיַד הַמֶּלַח
הַגַּס כְּמוֹ יָדֶיהָ.
אַט אַט נוֹצַר קוֹנוּס צִבְעוֹנִי,
לֵיצָן צוֹחֵק בְּעֶצֶב.
אִמִּי עוֹרֶמֶת תַבְלִינִים,
כְּמוֹ אֶת רִגְשוֹתֶיהָ:
תִּסְכּוּל מְרִירוּת וְהָאַהֲבָה.
מְעַרבֶּבֶת טוֹב עִם מַיִם
וּמְבַשֶׂלֶת עַל אֵשׁ קְטַנָּה
עִם תַּפּוּחֵי אֲדָמָה חֲצוּייִם,
וְרֶסֶק אֲדָמוֹת מִקֻפְסַת שִׂימוּרִים.
אִמִּי רוֹקַחַת חַיִּים.
וְאָנוּ הַיְלָדִים אוֹכְלִים,
מוֹעֲכִים אֶת חִיצֵּי הָאַהֲבָה
בִּמְרִירוּת הַשּׁוּם,
אֶת תִסְכּוּל הַמִילִים
בָּרוֹטֶב הָאָדוֹם הָאָדוֹם הַזֶּה
טוֹבְלִים אֶת הַלֶּחֶם וּבוֹלְעִים
כָּך גָּדַלְנוּ חַיִּים שְׁלֵמִים
חֲצוּיִים.
Halbiert
Meine Mutter stapelte Gewürze auf einem Teller
so langsam wie in eine Flasche bunter Erde:
leuchtend rote Paprika, zerdrückter Knoblauch
und Kurkuma neben dem groben Salz wie ihre Hände,
langsam einen Farbkegel bildend, ein Clown lachend traurig,
meine Mutter stapelte Gewürze wie ihre Gefühle:
Frustration, Bitterkeit und Liebe, im Wasser gut vermischend
und bei niedriger Hitze mit halbierten Kartoffeln kochte.
Meine Mutter ausheckte Leben.
Und wir Kinder aßen, zerquetschen die Liebespfeile,
die Bitterkeit des Knoblauchs und die Frustration der Worte
in das rote Gericht, tauchten das Brot ein und aßen.
So sind wir aufgewachsen, das ganze Leben,
halbiert.
Übersetzung: Hanna und Christoph Przeszlakowski