הַמּוּסִיקָה מִסְתַּלְסֶלֶת
סְבִיבָהּ כְּעָשָׁן, מִתְלַטֶּפֶת,
נִכְנֶסֶת לְפִיהָּ וְיוֹצֵאת.
אֶל הַשָּׂדֶה הִיא נִכְסֶפֶת.
בְּרֹאשָׁהּ הוֹלֵם לוֹ קֶצֶב
בּוֹאִי, מְאַוְשֵׁשׁ הַשֶּׁלֶף.
אַל תֵּלְכִי יַלְדָּתִי.
שָׁוְא הַנִּגּוּן הַנּוֹשֵׁב בָּעֵשֶׂב
מְלַטֵּף אֶת אָזְנַיִךְ,
מְהַלֵּךְ כְּחָלִיל קֶסֶם.
+מתוך שירת האדמה, הוצאת שופרא.
