מחול המוות בברלין 2015

מחול המוות בברלין  2015 

הוּא הִרְקִיד אוֹתָם לַחֲתֻנָּה וְאָז לְעֵבֶר הַשְּׁאוֹל

הִרְקִיד אוֹתָם לַיְּלָדִים, שֶׁלֹּא יָגִיחוּ לָעוֹלָם

         לְלֶאוֹנַרְד כֹּהֵן. בְּהוֹקָרָה

א.

הַשָּׁמַיִם מְנַקְּרִים בְּאַדְמַת בֶּרְלִין

וּלְאֹרֶךְ קַארְל-לִיבְּקְנֶכְט-שְׁטְרָאסֶה

אֲנִי מְנַתֶּרֶת בֵּין עַנְנֵי אוֹר מִתְכַּהִים.

גִּשְׁמֵי זַעַף שׁוֹטְפִים אוֹתִי

לְיַד עַמּוּדֵי כְּנֵסִיַּת-הַמִּנְזָר

הַמִזְדַּקְּרִים

מִתּוֹךְ הֶרֶס הַפְּצָצוֹת

מִתּוֹךְ עִשְׂבֵי הַבַּר

וְאוּלַמּוֹת חֲרוּכִים.

חַסְרֵי תִּקְרָה וְשַׁעַר.

בְּמּוֹרָד הָרְחוֹב

כְּנֵסִיַּת-הַמֶּרִיאָן-קִירְשׁ

מַצִּיעָה לִי מַרְגּוֹעַ.

לַחַשׁ תְּפִלּוֹת נִשָּׂא בַּהֵיכָל

מִתּוֹךְ

רֵיחַ שֶׁל חֵלֶב נֵרוֹת וּקְטֹרֶת

וְנִיחוֹחַ עֵץ יָשָׁן.

מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט

מְקַפֵּץ הַגֶּשֶׁם הַקַּל 

עַל הַגַּג

וּמוֹשֵׁךְ אוֹתִי בַּחֲזָרָה לְאוּלָם הַכְּנִיסָה.

שָׁם,

תַּחַת הַסִּיד וְאָבָק הַזְּמַן,

מְרַקְּדוֹת דְּמֻיּוֹת רָזוֹן עַל הַקִּיר 

אֶת מְחוֹל הַמָּוֶת

לִצְלִיל דּוֹמֵם

שֶׁמֵּפִיק יְצוּר מִפְלַצְתִּי מִכִּנּוֹרוֹ הַמְּפֻיָּח

מְרַקְּדִים בִּפְסִיעָה אִטִּית וּמְכֻבֶּדֶת

אַנְשֵׁי כְּנֵסִיָּה וּמְלָאכָה

כֹּמֶר, אֻמַּן,

חַיָּט, חַיָּל, 

בַּעֲלַת פֻּנְדָּק, לֵצָן

וּבֵינֵיהֶם, יֵשׁוּ תָּלוּי

עַל הַצְּלָב בְּדַרְכּוֹ 

לַמָּוֶת שֶׁחוֹזֵר וּמְרַקֵּד כְּשֶׁלֶד 

לְיַד כָּל דְּמוּת וּדְמוּת.

עַל כְּתֵפָיו תָּלוּי סָדִין לָבָן

רַגְלָיו פְּשׂוּקוֹת,

זְרוֹעוֹתָיו פְּתוּחוֹת לִרְוָחָה,

אֶצְבְּעוֹתָיו 

אוֹחֲזוֹת בְּעַקְשָׁנוּת בַּשַּׁרְשֶׁרֶת הָאֱנוֹשִׁית

שֶׁעוֹטֶפֶת עַמּוּד וְקִיר.

ב.

וּבְחִפָּזוֹן הָזוּי

רְחוֹב בֶּרְלִינָאִי שְׁטוּף שֶׁמֶשׁ

מְקַבֵּל כָּעֵת אֶת פָּנַי.

בֵּין סַף הַמִּדְרָכָה לְחֶבֶל מָתוּחַ

אֲנִי נֶעֱצֶרֶת 

לְאוֹרֵךְ מַסְלוּל הַמֵּרוֹץ.

'לְעִיר בֶּרְלִין נְקִיָּה'

גֶּבֶר לָבוּשׁ בְּחֻלְצָה מְיֻזַּעַת

וּמִצְנֶפֶת אֲדֻמָּה לְרֹאשׁוֹ

מְבַצֵּעַ פְּסִיעָה מְשֻׁלֶּשֶׁת

מְהִירָה

כְּדֵי לְהַדְבִּיק אֶת קֶצֶב הַצְּעִידוֹת

וּלְהַשְׁלִים אֶת הַ-פָּה דֶה דֵה 

עִם הָאִשָּׁה לְיָדוֹ

גְּבוֹהָה, אֲצִילִית

שַׂעֲרוֹתֶיהָ הַבְּהִירוֹת

אֲסוּפוֹת בְּמִצְנֶפֶת אֲדֻמָּה כְּמוֹ שֶׁלּוֹ

קְבוּצוֹת צְעִירוֹת מִתְקַדְּמוֹת

חֻלְצוֹת זוֹהֲרוֹת וְנַעַלֵי רִיצָה וְרֻדּוֹת

יְדֵיהֶן מוּרָמוֹת

יָמִין, שְׂמֹאל

קַשּׁוּבוֹת לְמַנְגִּינָה נִסְתֶּרֶת

פְּנֵי הַגֶּבֶר הַנְּבוּלוֹת וְהַמַּאֲדִימוֹת

מַדְגִּישׁוֹת אֶת עֵינָיו הַבּוֹלְטוֹת

מֵחֹרֵיהֶן,

הוּא טוֹפֵחַ עַל יְרֵכָיו הַחֲשׂוּפוֹת

בְּקֶּצֶב שֶׁל רִקּוּד טְפִיחוֹת גֶּרְמָנִי-עֲמָמִי

וּמִתְנוֹעֵעַ מִצַּד לְצַּד

כְּאִלּוּ מְחַפֵּשׂ דֶּרֶךְ מִלּוּט בֵּין

קְהָל הָרָצִים

לְנּוֹכָח הַשַּׁרְשֶׁרֶת הָאֱנוֹשִׁית

עֵינַי נִלְכָּדוֹת, מִשְּׁתָּאוֹת.

לְנֶגֶד הַקָּהָל שֶׁכָּל מַבָּט וּמַבָּט שֶׁלּוֹ

אֵינוֹ מוּסָט הַצִּדָּה

אֶלָּא כֻּלּוֹ נָעוּל עַל מַטָּרָה אַחַת,

כְּאִלּוּ שֶׁהַיָּחִיד חַיָּב מַטָּרָה

נַעֲלָה, בִּלְתִּי

מֻשֶּׂגֶת,

בְּסּוֹף

הַדֶּרֶךְ.

ג.

טִפּוֹת גֶּשֶׁם כֵּהוֹת יוֹרְדוֹת שׁוּב עַל קַארְל-לִיבְּקְנֶכְט-שְׁטְרָאסָה.

אֲנָשִׁים סְבִיבִי מְנַתְּרִים

בֵּינֵיהֶן.

רוּחַ עַזָּה טוֹרֶפֶת אֶת הַמִּטְרִיָּה שֶׁבְּיָדִי

וְנוֹשֵׂאת אוֹתָהּ לַמָּרוֹם

לְעֵבֶר הָאוֹר הַמִּתְכַּהֶה

וְגִּשְׁמֵי זַעַף

שֶׁשּׁוּב שׁוֹטְפִים אוֹתִי

עִם פְּסִיעוֹתַי הַמְּתוּנוֹת וְהַנִּזְהָרוֹת 

לְיַד אַבְנֵי הַנֶּגֶף 

הַפְּזוּרוֹת 

בְּדַרְכִּי חֲזָרָה לַמַּחֲסֶה

לְאוֹרֵךְ רְחוֹבוֹת בֶּרְלִין.

חניטה גוּטבלאט ©