אוגוסט

מֵהַיָּרֵחַ כַּדּוּר הָאָרֶץ מֵאִיר כְּמוֹ יָרֵחַ אַחֵר 

וּמִשְׁפָּחוֹת אֻמְלָלוֹת לֹא יוֹדְעוֹת שֶׁפְּנֵיהֶן אֶל הַחוּץ אוֹר קוֹרֵן.

עַל כָּל הַפְּתָחִים הָרַהַב אוֹ צֵל-אַהֲבָה מְשַׁחֵר

נֶאֱרֹב לְחַמְצָן, לְסִידָן, לְרַעַשׁ נוֹהֵר

בֵּין לֶסֶת לַלֶּסֶת נַחְזִיק בְּכָל מָה שֶׁאֵין:

מֵהַיָּרֵחַ כַּדּוּר הָאָרֶץ מֵאִיר כְּמוֹ יָרֵחַ אַחֵר.

נְאַמֵּץ חֲתוּלִים, נְסַפֵּר לְכֻלָּם, נִזָּכֵר

אֵיךְ אֲנַחְנוּ תּוֹמְכִים מְשַׁתְּפִים מְגִיבִים אוֹהֲבִים לְסַמֵּן,

וְעַל כָּל הַפְּתָחִים הָרַהַב אוֹ צֵל אַהֲבָה יְשַׁחֵר

זַמָּר מְפֻרְסָם חוֹצֶה אֶת הָרְחוֹב וְחוֹזֵר 

זֶה לֹא הוּא הוּא דּוֹמֶה לוֹ כָּל כָּךְ שֶׁזֶּה לֹא יֵאָמֵן,

מֵהַיָּרֵחַ כַּדּוּר הָאָרֶץ מֵאִיר כְּמוֹ יָרֵחַ אַחֵר

וַאֲנַחְנוּ פּוֹתְחִים אֶגְרוֹפִים וְהָתוך מְסַנְוֵר

אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת כָּל מָה שֶׁאֵין

מֵהַיָּרֵחַ כַּדּוּר הָאָרֶץ מֵאִיר כְּמוֹ יָרֵחַ אַחֵר,

עַל כָּל הַפְּתָחִים הָרַהַב אוֹ צֵל אַהֲבָה מְשַׁחֵר