יורה

הַמַּבּוּל הַזֶּה עוֹד יָעִיר אֶת הַיְּלָדִים. 

עוֹר הַכְּבִישׁ נֶחְשָׂף נִסְדָּק דּוֹלֵק לְהִתְרַפֵּא        

הֵם נִשְׁכְּחוּ מִזְּמַן, בְּקָרַחַת קַיִץ,   

כְּשֶׁהִתְעוֹרְרוּ כְּתֹבֶת בַּיִת בָּעֲרָה לָהֶם בַּפֶּה

מֵאֲחוֹרֵי גַּבָּם הָפְכָה הָעִיר לְיַעַר אֶבֶן,

אֶחָד מֵהֶם, חָכָם, יַסְבִּיר לָהֶם עַל גֶּשֶׁם

טִפּוֹת מַיִם שֶׁנִּקְווּ מֵחֳרָפִים קְדוּמִים,

שֶׁשָּׁטְפוּ פָּנִים סְמוּקוֹת, דּוֹמְעוֹת

שֶׁרָחֲצוּ אוֹתָם כְּשֶׁהָיוּ קְטַנִּים, 

יוֹרְדוֹת עַל עֵינֵיהֶם עַכְשָׁו

לְכוּדוֹת בְּמַעְגָּל בְּלִי שְׁאֵרִית

גַּם כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם יִפָּסֵק 

מַגְּבִים קֵהִים יַמְשִׁיכוּ לִחתוך אֶת הַזְּכוּכִית      

בִּילָלוֹת קְצוּבוֹת                                   

מָה הֵם עוֹשִׂים, הֵם מְנַסִּים לִפְקֹחַ אֶת הָעַיִן הַפְּקוּחָה,     

לְהָסִיר אֶת הַקְּצָווֹת מֵהַדְּרָכִים

וְכָל הַתַּחְבּוּרָה הַזֹּאת, אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב,

פָּנִים מְכַוְּצוֹת קָדִימָה, עֵינַיִם אֶל הַקַּו,

כְּשֶׁבִּכְלָל חַיִּים שְׁלֵמִים בִּשְׁבִיל לָלֶכֶת צַעַד בְּלִי לִרְעֹד,

וְאָז לִלְמֹד אֵיךְ לְהַתִּיר אוֹתוֹ, אֵיךְ

לָלֶכֶת לָאָחוֹר, לְהִדָּרֵךְ

בְּאַהֲבָה עַד הַקְּצָווֹת,

לְמַלֵּא בָּהּ שְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדַיִם

לְטַפְטֵף אוֹתָהּ עַל

עוֹר הַכְּבִישׁ שָׁחֹר