במעלה הדוֹרוּ


מִדֵּי יוֹם

הַנֵּס קוֹרֵם כְּנָפַיִם

מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר הַפּוֹרְטוּגָלִי

בְּשֶׁפֶךְ הַדּוֹרוּ

הוֹפְכִים זֶרֶם אֶחָד.


בַּשֶּׁמֶשׁ הַקֵּיצִית

נֶעֱזָב מִצְּרוֹר צָרוֹתָיו

נוֹגֵעַ לֹא נוֹגֵעַ

בְּאֹפֶק מֻסְתָּר, 

מַפְלִיג לִשְׂדוֹת חֲלוֹמוֹתָיו.


נִשְׁבִּים זֶה בָּזוֹ

בִּקְרִיצָה לֹא מֻסְבֶּרֶת

שְׁכִינַת חִבַּת נְעוּרִים

וְרוּחַ שׁוֹרֶקֶת

שִׁיר אַהֲבָה מְזֻמְזָם.


מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר

בְּשֶׁפֶךְ הַדּוֹרוּ הַמְּתַקְתַּק

מְאַבֵּד אֶת הַזְּמַן הָאָדֹם

וּמְכַלֶּה חוּשָׁיו עַד תֹּם

לְעֵת עֶרֶב לָבָן.