*


לִצְלִילֵי וִיוָאלְדִי פָּתַחְתִּי רוֹכְסַן שִׂמְלָתֵךְ

וְהִרְהַרְתִּי עַל יְפִי חָכְמַת הַמּוֹנָדוֹת,

אוֹתוֹ לַיְלָה אָהַבְנוּ כְּמוֹ שֶׁאֶכְתֹּב שִׁירָה

מִסַּעֲרוֹת נַפְשִׁי הַהוֹמָה – רַק הַקֶּצֶף נָשַׁק אֶת רַגְלֵךְ.


לְעִתִּים אֵינֶנּוּ אוֹמְרִים דָּבָר

וְנִדְמֶה כִּי רַבּוֹת נֶאֱמָר,

לְעִתִּים דִּמּוּי וּמְסַמֵּן לְנֶגְדֵּנוּ

וְהָרֶגַע כְּמוֹ נִפְרָשׂ לִגְוָנִים.


לְעִתִּים חָשׁ – הַשִּׁירָה נִמְצֵאת שָׁם תָּמִיד

וְתִתְגַּלֶה לְפִי אַהֲבָה וְהֶסְתֵּר.



*דויד לידר, ׳שירי אהבה׳, הוצאת פיוטית, 2020.