איני ישנה, אהובי

איני ישנה, אהובי

בָּאתִי בַּחֲלוֹם, בְּלִי שֶׁתֵּדַע

נִכְנַסְתִּי אֶל בֵּיתְךָ.

עֲרֵמַת הַדַּפִּים עַל שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה,

שְׁכָבוֹת מְסֻכְסָכוֹת שֶׁאַתָּה שׁוֹלֵף מֵהֶן דַּף

בִּתְנוּעַת יָד שֶׁל מִי שֶׁהִתְרַגֵּל.

כִּסֵּא עֵץ מִתְנַדְנֵד בַּמִּטְבָּח,

זֶה שֶׁחָשַׁבְתָּ לְתַקֵּן בַּקַּיִץ הָאַחֲרוֹן.

עַל הָאֲרוֹנִית פָּמוֹטֵי פַּח

מְכֻסִּים שַׁעֲוָה וְלֵילוֹת שַׁבָּת

שֶׁבָּהֶם בֵּרְכָה סָבָתְךָ עַל הַנֵּרוֹת.

אֲנִי מַגִּיעָה אֶל הַחֶדֶר הַגָּדוֹל עִם הַסַּפָּה הַשְּׁחֹרָה בָּהּ יָשַׁבְנוּ.

לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ שְׁמוּטָה עֲדַיִן הַשְּׂמִיכָה הַבְּהִירָה.

עַל הַשֻּׁלְחָן הַמַּפָּה הָרְקוּמָה 

שֶׁפָּרַשְׂנוּ עַל הַמִּדְשָׁאָה לִפְנֵי הַהַרְדּוּף

קָרוֹב לְשֶׁפַע הַמַּיִם,

כְּשֶׁשָּׁכַבְתָּ לָנוּחַ, עֵינֶיךָ עֲצוּמוֹת,

וְהִתְאַהַבְתִּי בְּךָ שׁוּב.

בַּמַּעֲבָר הַקָּטָן בֵּין שְׁנֵי חַדְרֵי הַשֵּׁנָה עַל הַמִּכְתָּבָה

הַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁבִּלְעֲדֵיהֶם אֵינְךָ רוֹאֶה דָּבָר.

הֵם מַעֲנִיקִים לְךָ אֲרֶשֶׁת שֶׁל דִּבּוּר פְּנִימִי,

מְצַמְצְמִים לְךָ אֶת הָעֵינַיִם

עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס לְתוֹכָן.

 הַסְּפָרִים הַחֲכָמִים שֶׁלֹּא פָּתַחְתָּ,

עַל מִדָּה טוֹבָה, יְדִידוּת וְהַתְמָדָה,

עוֹמְדִים זְקוּפִים שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת עַד תִּקְרַת הַבַּיִת.

וִילוֹן תָּלוּי עַל טַבָּעוֹת בְּחַדְרְךָ

מַסְתִּיר חַלּוֹן יְרוּשַׁלְמִי מְקֻמָּר.

מִתַּחְתָּיו עַל מִטַּת עֵץ

אַתָּה יָשֵׁן בִּלְעָדַי

שְׁנַת יְשָׁרִים.

*מתוך: נשל, מאת אורלי שמואלי, הוצאת פרדס, 2019.