שן ילדי הלילה אורז את חלומך

אמא ממתינה לעיניך הפקוחות

לגופך החם

אלומות האור שלך

נישאות בי כמו דוגית של ים

נושאות אותי תמיד אליך

חיוכך ממתיק את חיוכי

ידייך הן אוצר חיי

גופך ונשימתך הם נשימות חיי.



*מתוך דבש, ים וזהב, מאת גליה שכטר (2015).