מַחְבּוֹאֵי אָבִיב

מַחְבּוֹאֵי אָבִיב / תמר פלדברג

כְּשֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה

הוּא רוֹאֶה אוֹתִי

בֵּיצָה

קוֹלֶפֶת אֶל תּוֹךְ

זְמַן

הוּא קוֹל קוֹרֵא

וַאֲנִי גֵּרָה זָרָה

בְּרִיָּה מוּזָרָה

כְּשֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה

הוּא רוֹאֶה אוֹתִי

שׁוֹרֶקֶת

מִלִּים עִבְרִיּוֹת

מִתּוֹךְ שֶׁלֶג

הוּא סוֹפֵר מַטְבְּעוֹת

וַאֲנִי עֲנִיָּה אֶבְיוֹנָה

לֹא מְבִינָה

כְּשֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה

הוּא רוֹאֶה אוֹתִי

נוֹשֶׁפֶת

חֲרוּזֵי יַהֲלוֹמִים תְּלוּיִים

עַל קוּרֵי עַכָּבִישׁ

כְּשֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה

אֲנִי רוֹאָה אוֹתוֹ חוֹלֵם

שֶׁהוּא צִפּוֹר

שִׁירִי

הוּא קוֹרֵא חָזָק הַחוּצָה

וַאֲנִי נְחַשׁ שָׂדֶה

יוֹצֵאת לְאַט

כְּשֶׁהוּא לֹא רוֹאֶה

אֲנִי רוֹאָה

אוֹתִי

נוֹחֶשֶת בַּקָּשׁוֹת לַדְּשָׁאִים:

עָשׂוּ שֶׁלֹּא יִפְחַד מֵהַכְּנָפַיִם

)שֶׁלֹּא אֶפְחַד מֵהַמָּקוֹר(

*

כְּשֶׁהוּא לֹא רוֹאֶה

אֲנִי רוֹאָה אוֹתִי 

אוֹחֶזֶת בִּשְׂפָתַי חָזָק

קוֹל כֻּלָּהּ יוֹנַת

שִׁירָה

יְשֵׁנָה לְבָנָה

נִרְדְּמָה שִׁירָתִי הַקְּטַנָּה

מְעֻרְסֶלֶת שִׁכְבַת פְּתִיתֵי אוֹתִיּוֹת

בְּרַכּוּת מְכַסּוֹת אֶת שׁוּלֵי צַוָּארָהּ הַדַּקִּיק

שֶׁל קוֹלָה

הֶמְיָה

חֲלוּשָׁה

שָה

פֶּן אָעִיר אוֹתָהּ

וְתִנְהַם!

תִּתְהַפֵּךְ עַל בִּטְנָהּ

כְּדֻבָּה הִיא תִּרְעַם

מִתּוֹךְ כָּל הַשְּׁלָגִים הִיא תִּשְׁקֹק

כַּפּוֹתֶיהָ תָּרִים נוֹרָאָה

וְתַחְשֹׂף אֶת שִׁנֶּיהָ

לְשׁוֹנָהּ

תִּתְגַּלְגֵּל

מֵהָהָר

עַד שְׂפָתַי

וְאֶשְׁקֹט

עוֹלָם בְּקִרְבָּהּ

* 

כְּשֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה

אֲנִי רוֹאָה אוֹתִי

שׁוֹמַעַת 

קוֹלוֹ מְהַדְהֵד מְעָרה

קוֹמִי

צְאִי 

נְחַשׁ הַצִּפּוֹר וְדֻבָּה

שׁוֹרִי הַחוּצָה

אֲנִי שׁוּב מִתְפַּתָּה

הַקֶּרַח חוֹרֵק וְסוֹדֵק

הַבֵּיצָה 

נוֹשֶׁלֶת קְלִפָּה

מֵעַצְמִי אֶל

עַצְמִי

ואַשּׁוּר

זוֹ אֲנִי

וְאַף

וְאַחַת

וְרוֹאָה