אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת לְיַד כַּד פְּרָחִים.

פְּרָחִים צְהֻבִּים, חַרְצִיּוֹת בַּר.

אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת וְיֵשׁ לָהּ תְּפִלָּה,

אֲבָל הַתְּפִלָּה לֹא נֶאֱמֶרֶת.

הַתְּפִלָּה לֹא יוֹדַעַת שֶׁהִיא קַיֶּמֶת.

יוֹשֶׁבֶת אִשָּׁה וּמְחַכָּה.

אוּלַי מִישֶׁהוּ יִשָּׂא תְּפִלָּה,

וְהִיא תֹּאמַר אָמֵן.


+מתוך שירת האדמה, הוצאת שופרא.