יַלְדוּתִי כְּלוּאָה בְּאַרְגָּזִים מִתְפּוֹרְרִים

נִזּוֹנָה מִתַּצְלוּמִים מַצְהִיבִים בֵּין דַּפֵּי

יוֹמָן נִשְׁכָּח. אֵינָהּ יוֹדַעַת

מְנוּחָה מַהִי, הִיא עֲסוּקָה

בְּלִבְעֹט בְּדָפְנוֹת כִּלְאָהּ

כְּחַיַּת טֶרֶף מְעֻרְעֶרֶת

בְּנַפְשָׁהּ,

עַד שֶׁיִּפְּלוּ מִמֶּנָּה כָּל הַשְּׁקָרִים

שֶׁזָּרַקְתִּי עָלֶיהָ.

הִיא לֹא תִּתְיָאֵשׁ,

יֵשׁ בְּתוֹכָהּ אֵשׁ קָרָה

שֶׁמַּמְתִּינָה לְרֶגַע שֶׁל חֻלְשָׁה

בְּרוּחִי,בְּגוּפִי

וְאָז תִּבְעַר בְּעָצְמוֹת חַדּוֹת

כְּהֶאָרָה.


מתוך: "טבורו של הלילה" (אבן חושן, 2015).