כַּאֲשֶׁר תָּבוֹא

בְּפֶתַח הַשַּׁעַר,

בְּנִי אֲהוּבִי,

אֶעֱטֹף אוֹתְךָ

בְּיָמִים טוֹבִים

וּבִזְרוֹעוֹתַי,

בְּחִבּוּק אֵם וְרֵיחַ הַקִּנָּמוֹן,

מַעֲשַׂי אֵלֶּה

מַעֲשֵׂי כְּשָׁפִים

שֶׁנִּכְתְּבוּ מִקֶּדֶם הַבְּרִיאָה,

לְהַרְחִיקְךָ מִן הָרָעָה וְהַמִּלְחָמָה,

לִמְשֹׁחַ אוֹתְךָ בְּאַהֲבָה

וְאֵין בְּךָ פָּחַד,

זֶה סוֹדְךָ,

וְלִי פָּחַד קַמָּאִי

שֶׁבָּא נִקְהַל חֲבוּרוֹת רְחוֹב סְבִיבִי,

מֵעִיר אוֹתִי בַּלֵּילוֹת וּתְפִלָּה,

אָנָּא שְׁמֹר אֱלֹהִים עַל בְּנִי.