חוֹלֶה. פָּעַל פִּעֵל אֶת פְּעֻלָּתוֹ,
שַׁפַּעַת עוֹנָתִית אוֹ שֶׁמָּא הִצְטַנֵּן, חֻמּוֹ עָלָה מְעַט
פּוֹעֵל הֻפְעַל לָעֲבוֹדָה וְעוֹד אָמַר
מוּסַר הָעֲבוֹדָה קוֹדֵם לַכֹּל. גְּרוֹנוֹ צָרַב.
מוּל תַּלְמִידָיו נִפְעַל, נִפְרַע
מֵחוֹב יוֹמוֹ הַדַּל, נִשְׁכַּב עַל עֶרֶשׂ מִטָּתוֹ
עָצַם עֵינָיו וְנָח כִּי טוֹב בָּרָא (חָלָב
קַרְטוֹן בֵּיצִים, עַגְבָנִיּוֹת יָפוֹת. לֶחֶם לִילָדָיו).
מתוך: "אין עדות": הוצאת הקיבוץ המאוחד 2014