בַּחֲצוֹת דָּפַק עַל דַּלְתִּי הַשָּׁלִיחַ מִקּוּשְׁטָא.
מִיָּד רָאִיתִי שֶׁמִּקּוּשְׁטָא, שֶׁשְּׂכִיּוֹת קוּשְׁטָא עָטוּי.
וַאֲנִי שׁוֹאֶלֶת בִּדְחִילוּ: אֵיךְ יְהוּדֵי קוּשְׁטָא?
וּמִשְׁפַּחְתִּי?
וַאֲנִי רוֹאָה פָּנָיו עֲלוּטִים צֶבַע לָבָן,
וַאֲנִי רוֹאָה פָּנָיו חִוְּרִים צֶבַע לָבָן,
כְּצֶבַע הַמֵּתִים פְּנֵי הַשָּׁלִיחַ מִקּוּשְׁטָא.
וְרָאִיתִי מִכְתָּב בְּיָדוֹ כָּרוּךְ בְּסֶרֶט,
וְנוֹתֵן הוּא בְּיָדִי מִכְתָּב כָּרוּךְ בְּסֶרֶט,
וְהַסֶּרֶט אָדֹם וְהַסֶּרֶט שָׁחֹר וְהַסֶּרֶט לָבָן,
וְלֹא רָאִיתִי אֵיךְ הַסֶּרֶט, כִּי הַסֶּרֶט
הָיָה כָּל הַמִּכְתָּב, הַמִּכְתָּב.
וְנָתַן בְּיָדִי הַסֶּרֶט, וְהֵבַנְתִּי אֶת אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ
וְהַבָּד וְהַחוּט הַסָּמוּק בּוֹ, טָבוּל,
וְהַלֹּבֶן בּוֹ נֶעֶטְפוּ כּוֹתְבָיו, כּוֹסְפִים,
וּמָשַׁכְתִּי הַסֶּרֶט מִיָּדוֹ בַּחֲטָף, וְהַחוּט מִתְפּוֹרֵר
בְּיָדַי וְלֹא נוֹתַר, רַק גְּוָנִיִם נוֹטְפִים מִיָּדִי
עַל רִצְפַּת הַבָּרִיחַ עֲטוּיַת הַזְּוָעָה.
וְהַשָּׁלִיחַ נֶעֱטַף שְׁתִיקָה.
וּפִיו נִנְעַל וְלֹא יָסַף וְהָיָה מִתְעַלֵּף וְהוֹלֵךְ עַל
עָמְדוֹ, וְהָיָה הוֹלֵךְ וְנָמוֹג עַד כִּי לֹא נוֹתַר כָּל
שָׁלִיחַ וְלֹא בָּאַתְנִי כָּל בְּשׂוֹרָה,
רַק צְבָעִים שֶׁל נֹגַהּ יָרֵחַ, מַאֲדִים בֵּין אֶצְבְּעוֹתַי,
וַאֲנִי אוֹסַפְתָּם חֶרֶשׁ וְשׁוֹאֶלֶת:
אֵיךְ, אֱמֹר נָא לִי הַשָּׁלִיחַ מִקּוּשְׁטָא.