אֲנִי מְאִיצָה בְּעַצְמִי
כְּדֵי לְהַרְגִישׁ עֲסוּקָה,
אֵין לי לְאַן לְמַהֵר.
אֲנִי בּוֹדָה רְשִׁימָה:
לְהַעֲבִיר מַשָּׂאוֹת.
לִתְלוֹשׁ וְלֶאֱסוֹף.
לִבְנוֹת קֵן מִבִּדְלֵי סִיגָרְיּוֹת.
לְהִסְתוֹבֵב בַּמָּקוֹם ללא תְּחוּשַת תְּעִיָּה.
לְהַשְׁלִיךְ זְמַן וּלְמַחְזֵר מִמֶּנו סִפּוּק.
עַד שֶׁהַשֶּׁמֵש תִּשְׁקַע,
הָאֵירוּעִים יֶהַדְפוּ לְאַחוֹר,
אי אפשר לְהִשָּׁעֵן עֲלֵיהֶם.
*פורסם ב"כאוס"