יערה בן־דוד / מַתָּת


אִישׁ הַמַּנְדוֹלִינָה שֶׁל שִׁשִּׁי בַּבֹּקֶר בִּיהוּדָה הַמַּכַּבִּי

הִשְׁתַּהָה מְעַט לִשְׁלֹף מִפָּנַי אֶת פְּנֵי אִמִּי,

הַצּוֹפוֹת עַכְשָׁו מִשְּׂדוֹת הַכֻּתְנָה שֶׁל הָעֲנָנִים

נִקְרָעִים בִּתְנוּעָה אִטִּית,

נְמַסִּים


כִּבָּה חִיּוּכוֹ, אַךְ שֶׁמֶשׁ בָּאָה בְּכוֹבָעוֹ

הֶהָפוּךְ, וְיָד רוּחַ נַעֲלָמָה הֵעִיפָה לְתוֹכוֹ

צְלִיל נְקִישַׁת מַטְבֵּעַ בְּ"הַלְלוּיָה".


אָז רָאִיתִי אֵיךְ צָלְלוּ הַשָּׁמַיִם לַמִּדְרָכָה

לְהַמְלִיכוֹ עַל הַצִּפֳּרִים הַמְנַקְּרוֹת.



מתוך: לובשת בגד הפוך. מבחר וחדשים. הקיבוץ המאוחד, 2020.