לְאַט לְאַט

בִּזְהִירוּת

כְּמוֹ שֶׁקִּפּוֹדִים עוֹשִׂים אַהֲבָה

אֲנִי מַרְשֶׁה לַשִּׂמְחָה לְהִכָּנֵס

לֹא בְּבַת אַחַת

שֶׁלֹּא תִּבָּהֵל

לֹא בְּקַלּוּת

שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב שֶׁשָּׁכַחְתִּי.

מַגְנִיב אוֹתָהּ מֵאָחוֹר

שֶׁלֹּא תִּנְעֲצוּ בָּהּ עֵינַיִם

וְלֹא תִּמְחֲאוּ לָהּ כַּפַּיִם.

מְאַפֵּר אוֹתָהּ בִּכְבֵדוּת

(שֶׁגַּם אֲנִי לֹא אַכִּיר)

לְאַט לְאַט

בִּזְהִירוּת

מַזְמִין אוֹתָהּ לְרִקּוּד.

 

(מתוך "אחרי זה" הוצאת "עם עובד" תש"ע)