***

***
וְלָמָּה בְּנֵי נוער צְרִיכִים לְנַהֵל אֶת הַלַּחַץ
וְלָמָּה הַלַּחַץ מְנַהֵל אֶת הַבֵּן שֶׁלִּי
שֶׁיָּצָא מִיַלְדּוּת מוּאֶרֶת
סַקְרָן וּפָתוּחַ,יְצִירָתִי וְשָׂמֵחַ
וְהַלַּחַץ עוֹשֶׂה בּוֹ שַׁמּוֹת,
הוֹרֵס כָּל חֶלְקָה שֶׁל אוֹשֶׁר,שֶׁל תּוֹם,
שֶׁל יְצִירָתִיּוּת.
מְכַבֶּה בּוֹ אֶת הָאוֹר.
יְלָדִים לֹא צְרִיכִים לִלְמוֹד לְנַהֵל לְחָצִים,
אֲבָל אֲנַחְנוּ מְשַׁתְּפִים פְּעוּלָּה
חוֹשְׁשִׁים שֶׁהַפְּגִיעוּת שֶׁל הַיְלָדִים שֶׁלָּנּוּ
תִּהְיֶה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל,
תַּכְרִיעַ אוֹתָם
וְהַפַּחַד מְנַהֵל אוֹתָנוּ