***

זֶלֶף רַעֲנָן
מַרְוֶוה אֶת הַגַּנִּים,
רָאשֵׁי חֲתוּלִים
זוֹרְחִים בִּתְּכֵלֶת עֲנָנִים.
שִׁירָה מַה הִיא עוֹשָׂה בִּי?
לוֹכֶדֶת חֲלוֹמוֹת
בְּמִקְצָבִים מְאוּזָּנִים
גּוֹאֶלֶת זִכְרוֹנוֹת.
הַלֵּב נִמְלָא אָז אוֹשֶׁר,
נִטְעַן בְּמַשְמָעוּת,
וְאָז מִתּוֹך הַיּוֹפִי
מִשְׁתַּקֶּפֶת הַמָּהוּת.

הָרֹאשׁ מָלֵא מִילִּים
שֵׂיעָר רְסִיסֵי גֶּשֶׁם
בַּגּוּף עֲדַיִין חַם
נוֹצֶצֶת הַמִּרְצֶפֶת.
שָמַיִים מִשְתַּקְּפִים
בְּדֶרֶך אֶבֶן רְטוּבָה,
צָעִיף שָׁחוֹר שֶׁל צֶמֶר
וְרֵיחַ אֲדָמָה.
שִׁירָה מַה הִיא עוֹשָׂה בִּי?
רוֹקֶמֶת נְשָׁמוֹת,
גּוֹדֶשֶׁת אֶת הַנֶּפֶשׁ,
גּוֹאִים הַרְגָּשׁוֹת.