העור שלי עברית

הָעוֹר שֶׁלִּי עִבְרִית

וַאֲנִי אֲחֻזָּה בָּאֲדָמָה הַזֹּאת בִּמְלוֹא צִפָּרְנַי

וְאֵין לִי מָקוֹם אַחֵר

אֵלָיו אוּכַל לְהַגֵּר

כִּי אֵיךְ אֶגְלֶה מִתּוֹךְ שְׂפָתִי

שֶׁבָּהּ בָּנִיתִי לִי בַּיִת

בְּשִׁירִי

וְהִיא כְּמוֹ אוֹת קַיִן עַל מִצְחִי

אוֹתוֹ לֹא אֲקַרְצֵף וְלֹא אֲגָרֵד פִּצְעִי דָּם

כִּי אֲנִי מְאֹהֶבֶת

מִתְעַטֶּפֶת בְּשִׂמְלַת הַכְּלוּלוֹת

שֶׁל שְׂפָתִי

שְׂפַת אִמִּי

שְׂפַת עַמִּי

מוֹלַדְתִּי הַמְּדַמֶּמֶת

עִבְרִיתִי

אַהֲבָתִי

מתוך "שכונת התקווה, קהיר". הוצאת "עיתון 77".

צילום: מיכה שמחון.