"הוא לא מאוהב ולא נאהב ולא מאהב", הוא – הממונה על משאבי אנוש שמוצא עצמו ערב אחד, מנסה להפיח מעט חיים בזיכרון הקשור לפועלת ניקיון שנפגעה אנושות בפיגוע, והלכה לעולמה. הפועלת אותה הוא מנסה להעלות באוב, פרמה ללא ידיעתה את חוטי הבירוקרטיה והוא, הממונה, מנסה לקשור הכל מחדש, להכניס סדר ולארגן כיאות את כל הדרוש לעדכון ולרישום בכרטסת, זאת למען הסדר הטוב של המחלקה ולמען השם הטוב של המפעל כולו - ובעיקר כדי להסיראת כתם "אי האנושיות" שדבק בו עצמו. לאט ובנעימות מנחה א.ב. יהושע את גיבורו חסר השם, וזה מחפש את שביל הזהב בין חובת מקצועו כבירוקרט טוב, לבין פשפוש יתר בחייה של עובדת שולית שאיננה עוד. ועוד משהו קטן - "הוא מרגיש צורך לא רק לתפקד ולמלא הוראות, אלא גם להרגיש עוד".
"והנה בסוף, מה קורה? הוא מסכם לעצמו במרירות – אשה זרה, מבוגרת ממני כמעט בעשר שנים, שאת הפגישה היחידה שלי איתה לא אזכור לעולם, נשארה על אחריותי האישית בלבד. הביטוח הלאומי סגר את התיק שלה, בעלה לשעבר ניתק סופית מגע, המאהב-הידיד כבר נעלם מזמן, ואפילו הקונסולית מסרבת להמשיך לייצג אותה. וככה נשארתי לבד, בארץ פרימיטיבית וקרה, עם שני עיתונאים שרוצים להפיק ממני סיפור. נגרר אחרי נער שקשה לדעת אם יהיה אפשר לשלוט עליו. איך יכולתי לדעת - כשהודעתי שאני לוקח את כל האשה הזאת על עצמי – כמה כבד יהיה משקלה". א. ב. יהושע סוחף את הגיבור שלו ומוביל אותו על כנפי רבדים פילוסופיים אל עבר "היופי של הנפש" אל הקשר "בין הנצחי לזמני". בעדינות אין קץ – "הכל דק מדק, שקוף וחמקמק" - מפריח הסופר את הפרח הנבול, מישר את הגבעול, מחליק את עלי הכותרת ושולח את הגיבור האפור שלו למסע התעוררות נפשית העומד בניגוד מוחלט למהותו של מסע הלוויה זה. והנה בשל אותה התפרצות מוסרית, נותר הקורא עם טעם של יראה קלה לאותו שליח שהוא קודר ומשתבלל בתוך עצמו ומחפש עד בלי די את הכפרה. והדאגה פונה אל מחוזות הרחוקים מהדרך העקלקלה, מהמסע הבלתי נגמר אל ארץ רחוקה ומאותה כפרה המסרבת להגיע. חושש הקורא מאותה "מסירות נואשת לגוויה של אישה זרה", שהרי זו עלולה להרחיק מהממונה על משאבי אנוש כל אשה חיה.
המלצה: כדאי - מאד מאד כדאי לראות את הסרט "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" בבימויו של ערן ריקליס, על פי תסריט של נח סטולמן. השניים שומרים על העדינות והקצב שקבע א.ב. יהושע ומפיקים יצירה מענגת.
*דורית קידר מתגוררת בברלין. היא חברת ספרייה וסופרת. ספרה "כומיש בת מחלפתא – ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית" נמצא אצלנו בספרייה.
